גידול ויצוא הדרים - ענף ישראלי חשוב שעבר תהפוכות

הענף ממשיך לשגשג בזכות החדשנות הישראלית

ההדרים הישראליים היו לנכס לאומי וייצגו את המדינה בכבוד, עד שבאו שנים קשות. אחד ההישגים שמעלים בישראלים גאווה גדולה היא תעשיית החקלאות הישראלית, ובמיוחד ענף יצוא ההדרים שלה. במשך שנים עמלו מדענים ממכוני הפיתוח על זנים ייחודיים המייצגים את ישראל בעולם. זנים אלו נמכרים כפירות בוטיק באירופה וצפון אמריקה ובמקומות אחרים.

למרות שלאחרונה ענף החקלאות חוטף ביקורת ציבורית ותקשורתית, הפיתוחים הישראליים ממשיכים להיות מקור לגאווה. קלמנטינות אור ואורי למשל, ממשיכות להימכר כפירות פרימיום ביחס לפירות הדר ממקורות כמו יוון וספרד. קלמנטינה אור היא גם טעימה יותר מאחרות ונטולת גרעינים. היא גם מבשילה מאוחר יחסית לאחרות, כך שהשוק העולמי יחסית פנוי לה.

ההדרים הישראלים כה אהובים וידועים בעולם. גם כאשר ענף יצוא ההדרים בישראל נחלש, שם המותג הישראלי הנחשב נמכר למדינות אחרות. ישראל החלה להשכיר את שם המותג JAFFA, כינוי שניתן לתפוזים מתוצרת ארץ ישראל. הם יוצאו דרך נמל יפו והפך למותג ישראלי, למדינות אחרות בהן ברזיל, ספרד ודרום אפריקה.

היסטוריה של עליות ומורדות בענף יצוא ההדרים

את הפרדס היהודי הראשון רכש סר משה מונטיפיורי בתרט"ז ליד 'מקוה ישראל' והיה אמור לספק עבודה ופרנסה ליהודי ירושלים העניים. בהמשך החלו עובדיו של הברון רוטשילד לנטוע פרדסים, הענף המשיך לגדול תוך שהוא מושפע משתי מלחמות עולם ונתון לעליות ומורדות. מאז שניתן הכינוי JAFFA, והחל משנות ה-20 של המאה הקודמת, במשך עשרות שנים היו ההדרים למין השמיני שנתברכה בו ארץ ישראל והמותג היה לשם דבר בעולם. אבל אז באו שלושים שנים של משבר ודחקו את התפוז, האשכולית ויתר מיני ההדרים הישראליים אל הפינה. בסביבות שנות ה-80 נעקרו פרדסים בשטח של מאות אלפי דונם וייצוא פירות ההדר מישראל היה בשפל. בין הסיבות לכך היו: מעבר מחקלאות לנדל"ן והפיכת המדינה לתעשייתית על פני חקלאית, ירידה בביקוש לזן הנפוץ בישראל 'שמוטי' מול עלייה בביקושים לזנים קליפים, הפרשי מטבע וכן משבר המים, הפך את הענף לרווחי פחות.

מה שחולל את המפנה והביא להתאוששות הוא הצלחת השקיית הפרדסים במי קולחין בהמשך שנות ה-2000. מי קולחין הם מים ממוחזרים שעברו תהליך טיהור ממושך וקפדני של ניקוי. את המים הממוחזרים הללו אסור לשתות או לעשות כל שימוש אחר במים ממוחזרים אלו. אולם הם הוכחו כמתאימים להשקייה חקלאית, לרבות פרדסי הדר. עוד יש לשייך את ההתאוששות הענף בפיתוח זני הקלמנטינות קליפים אור, אורי ומור. זנים אלו מותירים לפרדסן רווח תפעולי גבוה.

יצוא ההדרים- באיזה מדינות מדובר?

שליש מגידול ההדרים בישראל מיועד ליצוא הדרים, שליש לשוק המקומי ושליש לתעשיית המיצים. 

בישראל גדלים כיום כ-168 אלף דונם של הדרים שמניבים 500 אלף טון פרי בשנה. היקף הענף הוא 1.4 מיליארד שקל בשנה. כיום יש בישראל 1,000 מגדלי הדרים פעילים, ומספרם יורד בקביעות בשנים האחרונות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גידולי ההדרים ב-2020 עמדו על 518 אלף טון. בשנת 2010 הם עמדו על 563 אלף טון. 

מסקירה של ענף ההדרים במועצת הצמחים עולה כי 90% מייצוא ב-2020 היה של אשכוליות וקלמנטינות "אורי". זהו המותג הבין לאומי של המנדרינה המתוקה "אור". 

עיקר ייצוא הקלמנטינה מגיע לאירופה: 45% לצרפת, 20% להולנד ו-20% לגרמניה. בנוסף, מדי עונה ישראל מייצאת כ-4,500 טון פומלית ואשכוליות אדומות ליפן וקוריאה. אשכולית אדומה ולבנה מיוצאת מישראל גם לסין, ואלו שווקים חשובים ואיכותיים.

כ-20 אלף טון של פירות הדר מיוצאים מישראל מקבוצת חקלאי גרנות באמצעות זרוע היצוא "גרנות פרש". אלה נחשבים בעולם כפירות איכותיים ויוקרתיים.

לסיכום,

לאורך השנים ענף ההדרים הישראלי עבר תהפוכות, וגם כיום לא מדובר בשיא של יצוא הדרים לענף. אבל מאז תחילת המאה הקודמת הוא הפך לסמל המדינה ומקור לגאווה, כפי שפירות ההדר הפכו לחלק מהישראליות עצמה. אחרי תקופת הקורונה נצפתה ירידה קטנה בצריכת פירות ההדר בעולם, ונקווה שזאת לא תהפוך למגמה שכן פירות ההדר בריאים לאדם ומשמחים את הלב.