מישראל באהבה: גידול ויצוא אבוקדו ישראלי לרחבי העולם

ההערכות הן כי כמעט 200 אלף טון אבוקדו ישראלי יצא לעולם ב-2022

גידול אבוקדו למאכל באופן מבוקר בעולם החל רק בשנות ה-20 (של המאה שעברה). הגידול המסחרי בישראל החל רק בשנות ה-60. מאז הביקוש לפרי הפופולרי עולה בלי סוף, ולא נראה שיש לדרישה אליו תקרה. הוא ידוע בציבור כפרי מיוחד שמתאים למאכלים שונים ואהובים. כמובן,שיש בו "שומן טוב" והוא מועיל לבריאות.

אבוקדו נחשב לפרי טרופי, שצריך טמפרטורה מינימלית והרבה מים כדי לשרוד. זני אבוקדו רבים גדלים בישראל בצפון, סביב רצועת עזה ובקעת הירדן.

עם השנים ישראל הפכה, בזכות פיתוח מדעי, חקלאים חרוצים לאחת המעצמות הגדולות בתחום גידול ויצוא אבוקדו. למעשה מרבית הגידולים בישראל, כ-55%, מיועדים לייצוא מתוך כ-60 אלף דונם.

תחילת הגידול המסחרי ליצוא אבוקדו

בעקבות החלטה של הסוכנות היהודית לכלול את האבוקדו בנטיעות המרוכזות עבור ההתיישבות החדשה, החלה תנופת נטיעות גדולה של מטעי אבוקדו בישראל בשנות ה-70. עם הפיכתו של האבוקדו לפרי מוכר ונחשק יותר, בסביבות שנות ה-80, ישראל כבר הייתה מצויידת במטעים מניבים שיכלו למלא את הביקושים העולים באירופה. בתקופה זו יצוא האבוקדו גדל עד ל-30 אלף טון בשנה, ו-80% מהיבול היה מיועד לייצוא.

שנות שיא ביצוא אבוקדו והמעצור של הלחימה באוקראינה

המספרים הלכו וגדלו, ובשנתיים האחרונות אבוקדו הוא הגידול החקלאי הראשון בגודלו מבחינת יצוא, הוא עקף בסיבוב את ההדרים, וכמות האבוקדו המיוצא הוכפלה בעשור האחרון. החקלאים חזו יצוא של כ-200 אלף טון, בשווי כמיליארד שקלים, בשנת 2022. ואולם, המספרים נפגעו מעט עקב הלחימה באוקראינה – כאשר כ-40% מייצוא האבוקדו מיועדים לשוק הרוסי והאוקראיני בדרך כלל.

איזה אבוקדו ישראל מייצאת?

אפשר להבחין בין שלושה טיפוסים של אבוקדו לפי מוצא: מקסיקני, גוואטמאלי ומערב-הודי. מיני האבוקדו הגדלים בישראל שייכים בעיקר לטיפוס הגוואטמלי. הם מסתגלים לתנאי אקלים סובטרופי ומשתמרים היטב.

בעולם כ-15 תתי מינים של אבוקדו. זני האבוקדו הגדלים בישראל הם אטינגר – פיתוח ישראלי, פוארטה, האס, נבאל וריד. 

גרנות פרש, זרוע הייצוא של קבוצת חקלאי גרנות, אחראית על יצוא 60 טון של תוצרת חקלאית טריה, כולל כמות גדולה של אבוקדו מסוגים שונים.

לאילו מדינות אנו מייצאים אבוקדו?

בעולם ישנן העדפות שונת לאבוקדו ובהתאם לכך מתחלק גם היצוא הישראלי: 

מדינות רוסיה ואוקראינה מעדיפות את האטינגר ודומיו. אבוקדו עם קליפה דקה, גדול ובשרני בעל צבע בהיר יחסית ומרקם חמאתי.

מדינות אירופה לעומתן מעדיפות את ההאס – אבוקדו בעל קליפה שחרחרה ומחוספסת, קטן יותר ובעל טעם אגוזי ומרוכז. חקלאי גרנות יודעים כי באירופה האבוקדו הישראלי נהנה גם מתקופה מסוימת בשנה שבה יש לו כמעט בלעדיות. כ-80% מהייצוא הישראלי מגיע למדינות האיחוד האירופי. 

בנוסף, השנה התגאתה המדינה בהישג מיוחד: לראשונה אחרי 70 שנות יחסים, מכולה של באבוקדו ישראלי מזן האס נחתה ביפן. בדרכו של האבוקדו הישראלי ליפן, עמדה גם שאלת היכולת להשאיר את הפרי טרי בדרך הארוכה בספינה – שלוקחת בדרך כלל כחודשיים. במשרד החקלאות ערכו ניסוי הדמיית משלוח ימי בתנאים אלו, שעבר בהצלחה.

לסיכום,

האבוקדו נכלל בקטגורית הסופר-פוד בשל העלייה במודעות הבינלאומית לתכונותיו הבריאותיות. הביקוש אליו בארץ ובעולם כולו עולה. הדבר מעודד חקלאים רבים לגדל אבוקדו ולנטוע עוד ועוד מטעים. ישראל אחראית על כמעט 20% מהאבוקדו המגיע לאירופה. היא בהחלט יכולה להתגאות בהיותה מעצמת יצוא אבוקדו.